;)
נינט מול עצמה במראה, מול העולם הרע שמנגד. מה הקשר? האם העולם הצבוע והמזויף
הוא שגורם לה לרצות להשתנות או שמשתק אותה?
"רוצה לרגע להיות מישהו אחר/ בלי לנסות להבין את העולם". מצד שני היא מבינה מה קורה
ויש אפילו ביקורת על העולם: אנשים לא באמת יודעים/מהי משמעות מילה/הם מבקשים/להשמע
חדי לשון/יודעי דבר/שמבינים/ומדברים ומדברים ומדברים ומדברים/כדי למלא את החלל לברוח
מעצמם/לברוח מאמת" בואו נפתור את זה ככה: את אופיים של האנשים בעולם הזה לא ניתן לשנות.
האם היא תוכל להשתנות? והנה, גם כאן, הכל יישאר כמו שהיה: "אבל במקום לדבר/אני
בורחת/מעצמי/בורחת מאמת/לפעמים מכמה/אני מעדיפה לשתוק/אני מעדיפה לשתוק".
מדוע תעדיף לשתוק? לברוח מעצמה? בשיר אין תשובה.
נינט כבר יוצאת מאיזושהי עמדה של אני מול העולם. היא הסובלת המשותקת מול אנשים
שמדברים ומדברים כדי לברוח מעצמם, מהאמת. היא פה והם שם. הריחוק עצום. הניגודים ברורים. אבל השקוף, הפשטני מבצבץ.
נדמה לי שבפועל נינט כן מגשימה את השינוי – ולפי השירים היא מנסה לא לברוח מעצמה,
אבל מוטב היה שלא תהפוך את תהפוכות חייה האומנותיים למלודרמה, בטח לא טרגדיה,
וכאן יש תחושה מסויימת של – תראו אותי, קורבן מול עולם מחורבן.
השיר מונולוג מלנכולי בלחן נוגה יפה, טון (לעיתים סרקסטי) ועיבוד שמעצימים את תחושת הצער
שבהעדפת השתיקה. לחן שמאפשר לנינט לבטא תחושות. והתחושות - אמיתיות.
איך אני שוב נופלת לשם
מסתכלת במראה
אותו פרצוף ולפעמים
רוצה להיות לרגע מישהו אחר
בלי לנסות ולהבין את העולם
להיות טיפשה
ורק להיות
אבל במקום לדבר
אני בורחת מעצמי
בורחת מאמת
לפעמים מכמה
אני מעדיפה לשתוק
אני מעדיפה לשתוק
אנשים לא באמת יודעים
מהי משמעות מילה
הם מבקשים להשמע חדי לשון
יודעי דבר
שמבינים
ומדברים ומדברים ומדברים ומדברים
כדי למלא את החלל לברוח מעצמם
לברוח מאמת
לפעמים מכמה
אבל אני מעדיפה לשתוק
אני מעדיפה לשתוק
אני מעדיפה לשתוק
אני מעדיפה לשתוק
אני מעדיפה לשתוק
אני מעדיפה לשתוק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה