חיים ברליאה - רואה חשבון ומשורר

"אשכב לי על שפת מי הזוך וטוהר שיכור מפריחה, מסונוור מהזוהר סגורים עפעפיי וכמביט מתוך צוהר אראה בעיני חיזיון" שורות אלה לא נכתבו על ידי משורר צרפתי מימי הביניים וגם לא על ידי רוקר מקומי. גם לא כתב אותן זמר רגיש מפס הייצור של כוכב נולד או משורר זועף מדור המייסדים. בניגוד לכל הקלישאות המובנות בנו כאשר אנחנו חושבים על משוררים, חיים ברליאה שכתב את השורות הנ"ל הוא בכלל רואה חשבון. ופזמונאי. ברליאה, בן 53 נשוי+2 מלפיד, מבין למה השילוב הזה נראה מוזר במחשבה ראשונה. מצד שני יש לו תשובות מוכנות על נקודות החיבור או אי החיבור בין שני המקצועות שלו, אבל לזה נחזור בהמשך. אחרי כמעט ארבעים שנות כתיבה, ברליאה נזקק לשירותי האינטרנט והאתר "במה חדשה" כדי להגיע לקהל נרחב. עכשיו הוא גם חובק ספר שירים ראשון בגאווה לא מוסתרת. "רומנטיקה ושושנים" שמו, וגם אם לוקח לו זמן להודות בזה, הספר הזה הוא הגשמת חלום. כותב בהתקפות המשורר והפזמונאי מלפיד נולד בארגנטינה ועלה לארץ עם משפחתו בגיל 3. המשפחה בילתה שנה בקיבוץ ולאחר מכן התיישבה בהרצליה, שם חי עד לפני 12 שנים כשעבר ללפיד. כבר משנות התיכון החל חיים לכתוב. "הייתי כותב מילים חדשות לשירים מוכרים לטקסים ואירועים משפחתיים. פרסמתי בעלון בית הספר וכתבתי להצגות. לאט לאט זה התפתח לכתיבת שירים משלי". ברליאה על הקלידים. אולי שלמה ארצי ירצה שיר (צילום: חורחה נובומינסקי) אחרי שירות בגולני ותוך כדי בניית חיים ומשפחה ורכישת מקצוע כרואה חשבון, חיים מנסה לקדם את עניין הפזמונאות להגיע לקהל הרחב. "הייתי כותב בהתקפות, תקופות ארוכות לא כתבתי כלום ואז זה היה חוזר". איך ניסית לפרסם את עצמך בשנים האלה? במהלך השנים ניסיתי כמה וכמה פעמים להגיע למלחינים וזמרים מוכרים ולעניין אותם בשירים ובפזמונים שלי. הרוב בכלל לא התייחסו, במקרה הטוב ענו ש"זה טוב, אבל לא בשבילי". לפני עשרים שנה בערך, בסוף שנות השמונים, התחילו לבוא לי לחנים שוב והשמעתי כמה דברים שיצרתי בעבודה. במקרה היה שם בחור עם ידע מוזיקלי וקצת קשרים והוא התלהב ואמר בוא נעשה עם זה משהו. הוא לקח אותי לאולפן הקלטות ועשינו עיבוד וקצת שינינו את המילים. משם המשכנו למעבד יותר מקצועי. במקרה הכרתי באותה תקופה את המפיק אמנון ברנזון שהקים את "הכול עובר חביבי". ברנזון שידך את שירי לזמרים דודו זכאי ואפי בן ישראל שהיו אז מאוד מוכרים". נשמע שהיית בדרך להצלחה."זה גם מה שאני חשבתי אז. חשבתי שהם יתקבלו לקדם אירוויזיון וזה לא קרה. הוצאנו גם את השיר של אפי בן ישראל על סינגל, ואני ואמנון עברנו בין תחנות הרדיו עם ערימת תקליטים וחילקנו אבל העסק לא התרומם". איך הרגשת באותה תקופה כשפתאום גילו התעניינות ביצירות שלך?"האמת שכל השנים הציק לי שלא ידעתי אם אני יכול לסמוך על הפידבקים שקיבלתי מהקרובים אלי, מהמשפחה, החברים ואנשים בבית הספר או בעבודה. תמיד היה לי את הספק שהם סתם אומרים ואז פתאום הגיע ברנזון. אמרתי לעצמי – הוא איש מקצוע, אם הוא מתעסק אתי אז לא יכול להיות שהחומרים שלי לא טובים". ניסו להבאיש את שמי אחרי הניסיון שלא צלח ברליאה שב אל עבודתו כרואה חשבון בחברת ליסינג בתל אביב ודחק למגירה את השאיפות האמנותיות. לפני עשר שנים שבה המוזה או הצורך להתבטא וחיים חזר אל היצירה. הוא שב לכתוב ולהלחין ואפילו מוציא סינגל בשם "אלה" בשנת 2005. הסינגל אומנם לא צלח את מלכודת הפליילסיט וחיים לא הפך לפזמונאי מוכר, אבל הישועה באה דווקא מהאינטרנט. "לפני שלוש-ארבע שנים הגעתי איכשהו אל האתר "במה חדשה" שבו יוצרים מתחילים יכולים להעלות לרשת את פרי עטם. התחלתי להעלות לאתר שירים שכתבתי והתגובות היו מאוד טובות. עד היום קראו את השירים שלי יותר מ-70 אלף גולשים באתר". חוץ מתגובות אוהדות נתקל חיים באתר גם במיני סערה שעורר מייל עלום שם שטען כי הוא מנסה להשפיע על האופן בו מדרגים הגולשים את היוצרים באתר. מסתבר שאלמנט חשוב ב"במה חדשה" הוא הדירוג שמקבלים היוצרים על ידי חבריהם לגלישה, דבר המשפיע על קידומם באתר ורמת החשיפה שהם מקבלים. אולי לקורא מבחוץ זה נשמע קצת מופרך, אבל אל תשכחו שאמנים כמו יוני בלוך התגלו והתפרסמו דרך האתר. "זאת הייתה פרשייה מגוחכת שלא היה מאחוריה כלום. הכול נבע מצרות עין וקינאה. אני הצלחתי ואחרים שגם רצו להצליח, ניסו להבאיש את שמי. האמת שזה גרם לי לעוגמת נפש לא קטנה אבל גיליתי שם גם גולשים שנלחצו להגנתי". מה שנאמר, חובבנים חובבנים אבל עם אגו של מקצוענים. כשמאיה רוטמן התקשרה מה נותן לך השראה?" זה תהליך מסתורי. הרעיונות באים בחלום, בהליכה, נסיעה באוטו או בעבודה. זה מתחיל משורה שעולה לי פתאום ומשם מתחיל להתגלגל. מצד אחד אני מאוד מודע למה שקורה לי כשכותב, וגם יש לי כבר טכניקה ואני יודע לכוון את עצמי. מצד שני, יש חלקים לגמרי לא מפוענחים ולא מוסברים לעניין. אני יכול לנסות לכתוב ולא ייצא לי כלום, וגם יכול לסיים שיר מעולה תוך חמש דקות". בטח שאלו אותך לא מעט על הניגוד לכאורה בין ראיית החשבון האפרורית לכתיבת שירים המתקשרת עם תשוקה ויצירתיות. כן, שואלים את זה הרבה ויש לי כבר תשובות מוכנות. יש קשר ואין קשר. למרות שכשמדברים על מוזיקה חושבים על רגעי השראה, יש כאן גם אלמנט של דיוק. מי שלא יודע לספור תיבות וקצב לא יוכל ליצור מוזיקה. מבחינתי זה מאוד מתחבר למספרים, כמו שצריך לשמור על דיוק כשמתעסקים עם מספרים, כך גם עם הכתיבה והמוזיקה. לדייק בכל מילה כדי לבטא בצורה המדויקת את הרעיון המקורי, שלא יאבד היופי במשפט". ברליאה בחדר העבודה/יצירה. רואה חשבון ומשורר (צילום: חורחה נובומינסקי) כאמור, שיריו של ברליאה הפכו ללהיט באתר והוא החל לקבל פניות ממלחינים ומוזיקאים שהתלהבו משיריו. בין עשרים לשלושים משיריו כבר הולחנו ועוד היד נטויה. את החותמת הרשמית לאיכות היצירה שלו, קיבל רואה החשבון בצורת שיחת טלפון מפתיעה. "יום אחד מתקשרת אלי מאיה רוטמן שהייתה בכוכב נולד. היא סיפרה שמאוד אהבה את השירים שלי ושהיא כרגע אוספת חומרים לאלבום ותשמח להשתמש באחד משירי. מאוד שמחתי וסגרנו שהיא תגיע אלי מתישהו עם המנהל שלה. אני עוד מחכה. מאוחר יותר התקשר אלי אחד המנהלים בחברת התקליטים "הליקון" וביקש שאכתוב מילים ללחן עבור שירי מיימון. לא כל כך התחברתי למנגינה אבל כתבתי את המילים והגשתי לו והוא מאוד התרשם. בסוף מיימון לא אהבה את השיר והוא לא נכנס לאלבומה. זה לא נעים לקבל לא וכשמתעסקים עם אומנים יש את העניין של האגו, אבל זה לא כל כך משנה. ההכרה זה מה שחשוב ליוצר". אל תיגע לי במילים לפני שנתיים ברליאה נתקל במודעה של הוצאת הספרים "אופיר", שהזמינה כותבים מתחילים לאגד את יצירותיהם בכריכה רכה. בדרך כלל הספרים האלה מופצים על ידי היוצרים בעיקר למשפחותיהם ומעגל הקרוב ולא לקהל הרחב. העורך שקרא את כתביו של חיים חשב אחרת. "בהוצאה התלהבו מהחומרים והחליטו שיש כאן פוטנציאל", מספר חיים כשאנחנו יושבים בחדר העבודה שלו שהוא הכלאה בין פינת עבודה של רואה חשבון עמוסה בקלסרים מתויקים היטב, וזירת העבודה של יוצר ואמן מלאה בדיסקים. "האמת שזה היה תהליך מאוד לא פשוט עבורי. כששמעתי שיש עורך שיגע לי בחומרים ישר נלחצתי. מה יהיה אם ירצה לגעת בחומרים, לשנות או לקצץ. זה היה מאבק ולקח שנה וחצי עד שהספר יצא". במהלך השנים הייתה פנטזיה להפוך ליוצר מוכר ולהתפרנס מזה? "אף פעם לא עשיתי את זה בשביל כסף או בניתי על כך שאוכל להתפרנס מזה. מה שכן רציתי זאת הכרה. עכשיו, עם ההצלחה באתר והוצאת הספר, אני מגלה שכיש פחות ציפיות דברים הולכים חלק יותר. אני כבר לא מתאכזב ואם קורים דברים טובים זאת הפתעה נעימה. מבחינתי הוצאת הספר זה פלא, קצת קשה להאמין שזה באמת קורה. זאת שמחה גדולה". ובכל זאת, יש לך חלום שאומן מפורסם ישיר שירים שלך? "למרות גילי המופלג והעובדה שאני לא מהמפנטזים, אני כן מקווה שהספר יתגלגל לידיים הנכונות. אני משתדל לא לפנטז, אבל יכול להיות נחמד אם חווה אלברשטיין, אריק איינשטין או שלמה ארצי ירצו את שירי". אתה מכוון גבוה."אתה שאלת והתעקשת", הוא צוחק.