הזמר עדי צ'זרה במופע חדש בשם סיפורים ומעשיות

לגמרי במקרה התגלגל לידי עלון מידע המבשר על יוזמה מבורכת שקורמת עור וגידים בימים אלו בתל אביב, והיא הקמת פינת תרבות חדשה וצנועה בשם "תיאטרונקל'ה" ברחוב מרמורק 28 בתל אביב.

ברשימת המופעים המועלים שם, והם רבים ומעניינים, נמצא הזמר עדי צ'זרה היוצא במופע חדש הנושא את השם "סיפורים ומעשיות". את שמו וקולו הייחודי פגשתי לראשונה לפני שנים אחדות, וכבר אז נשביתי בקסמה של השירה המדויקת ומהצבע המיוחד שכל כך איפיינו אותו.

הפעם יוצא צ'זרה במופע חדש ואינטימי כשהוא שר ומנגן בפסנתר ומלווה בגיטריסט יצחקי פרנקו, בשירים אישיים, מיוחדים ומלודיים אותם כתב והלחין.

במהלך השנים הוזמן עדי צ'זרה להופיע כסולן טנור עם מיטב התזמורות בארץ כשהאחרון שבהם הוא שיתוף פעולה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית ביצירה "איתמר פוגש ארנב" מאת דויד גרוסמן והמלחין יוני רכטר לצדו של אלי גורנשטיין, מופע שעדיין מציג ברחבי הארץ.

המופע החדש יוצא זמן קצר לאחר מות אביו של צ'זרה, לו הוקדש השיר "סיפורים ומעשיות", ממנו לקוח שם המופע.

שיר זה נכתב לאחר לילה בו ליווה את אביו שנאבק בקשיי נשימה בבית החולים, ומה שהרגיש היה רצון עז לפתוח את כל החלונות בחדר כדי שאביו יוכל לנשום. השיר שכמעט חותם את המופע - "הירח של רומאו" - יצא לרדיו כסינגל.

כל שיר הוא סיפור אישי והשירים מובאים לבמה בהמון כנות, הומור וקסם אישי המסייעים לקהל לקלוט ולספוג אותם למרות העובדה שרובם מושמעים פה לראשונה.

את דרכו המקצועית החל צ'זרה בלהקת צעירי תל אביב, שם הופיע לצד אורי בנאי, שרית וינו-אלעד ואורלי ויינרמן. בהמשך הצטרף ללהקת חיל האויר, כסולן, במחזור של ירדן בר כוכבא, אמנון פישר, יסמין קידר וקרן הכט. בתום שירותו הצבאי פנה למסלול לימודי מוסיקה קלאסית בשתי האקדמיות החשובות בתל אביב ובירושלים, אותן סיים עם תואר אקדמאי בתחום האופרה. במסגרת לימודיו בארץ נטל חלק בתחרות ווקאלית וזכה במקום הראשון, דבר שאפשר לו בהמשך להתחרות מול ארבעים טנורים בתחרות יוקרתית באוסטריה, וזה פתח בפניו את האפשרויות וההכרה כזמר מבוקש בשדה האופרה והמוסיקה הקלאסית.

בשובו החליט להשתלב בעשייה בתחום התיאטרון והמוסיקה בארץ, והחל להופיע במחזות מוסיקליים בהם: "מתנקשים" ו"פיאף" בתיאטרון בית ליסין, "כטוב בעינכם" בתיאטרון הקאמרי, וב"נאהבים והנעימים" וב"שלמה המלך ושלמי הסנדלר" בתיאטרון הבימה.

זכורה במיוחד הופעתו ב"פיאף" שם ביצע לצדה של רמה מסינגר את שיר שלושת הפעמונים של ה"קומפניון דה לה שנסון", וזכה לביקורות נלהבות בעיתון ולהופעה בטקס פרס התיאטרון.

בשנת 2002 העלה לראשונה מופע יחיד בו שילב את סיפור חיפושיו והתלבטויותיו כזמר מקצועי ששר בקשת רחבה של סגנונות, והציג מגוון רחב מיכולותיו כמבצע.

"תיאטרונקל'ה" נותן במה להפקות קטנות ואיכותיות כהצגות יחיד, מופעי מוסיקה שונים, ערבי קונספט כגון מחוות לאמנים, מפגשים עם יוצרים וכיתות אומן. למפעל הזה אחראים סוכן האמנים רן תורג'מן, השחקנית נטלי נאמן, ורון בן אמוץ בוגר החוג לתיאטרון מאוניברסיטת תל אביב.

השחקן עמוס לביא הלך לעולמו

שחקן התיאטרון, הטלוויזיה והקולנוע שזכה בשלושה פרסי אופיר, מת כתוצאה ממחלת
הסרטן בה לקה והוא בן 57. "איבדנו אדם ענק", אמר הבמאי חיים בוזגלו.

השחקן עמוס לביא הלך היום (שלישי) לעולמו בבית החולים איכילוב בתל אביב, כתוצאה ממחלת סרטן הריאות בה לקה. לביא היה בן 57 במותו והוא הותיר אחריו ארבעה ילדים מארבע נשים שונות.

לביא נחשב לאחד השחקנים המוכרים בישראל, לאחר עשרות תפקידים בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון. בשיא הקריירה זכה לביא בשלושה פרסי אופיר למשחק, האחד על תפקידו ב"שחור" של חנה אזולאי הספרי, השני על תפקידו בסרט "נשים" והשלישי בקטגוריית שחקן המשנה בסרט "קרקס פלסטינה". בנוסף, לביא בלט בקולנוע בזכות תפקידיו ב"מינכן" של סטיבן שפילברג, "האח של דריקס" של דורון צברי, "בנות", "חימו, מלך ירושלים" ,"קשר דם", "מסוכנת" ו"הארץ המובטחת". הסרט האחרון בו שיחק היה "כבוד" של חיים בוזגלו, שם דמותו היתה נשואה לדמותה של אוולין הגואל, שהיתה בת זוגו של לביא במציאות ולשניים בת משותפת, אלה.

"אני ידעתי שהוא היה חולה, זה היה סוד כמוס וכשדיברתי איתו, הוא לא אמר לי כלום ולא היה לי נעים לדבר איתו על זה", אמר הבמאי חיים בוזגלו לוואלה! תרבות. "אני עדיין בהלם. הוא התנהג כאילו הכל אותו דבר. הוא היה איש ענק, שחקן גדול ונשמה ענקית. איבדנו איש ענק".

גם בטלוויזיה שיחק לביא עשרות תפקידים מגוונים, החל מסוכן שב"כ ב"קו 300" ועד ראש משפחה ב"החצר", הטלנובלה החרדית. תפקידים נוספים בולטים היו ב"מישל עזרא, ספרא ובניו", אהבה מעבר לפינה", "כתב פלילי", "תיק סגור", "טיפול נמרץ", "המונה דופק" ועוד. בחודשים הקרובים הוא אמור לככב גם ב"אדמה", מיני-סדרה של רני בלייר ב-HOT.

קורין אלאל - שירים שנקלטים לאט

הקריירה הארוכה של אלאל, כמו בריאותה הפיזית, ידעה עליות ומורדות במשך השנים. אלאל נחשבת פורצת דרך ברוק הנשי הישראלי, יש לה קהל אוהדים גדול, והיא מוערכת מאוד בתעשיית המוזיקה. במשך השנים עבדה עם מוזיקאים וזמרים רבים דוגמת יזהר אשדות, ערן צור, אלונה דניאל, רמי פורטיס, טל גורדון, רונן קינן וענבל פרלמוטר ז"ל.

אלאל (54) עלתה ארצה בגיל שמונה מתוניס, וכבר בגיל עשר ניגנה בגיטרה. היא שירתה בלהקת פיקוד דרום, ולאחר מכן, כשהשתחררה, ליוותה את אריק אינשטיין עם יהודית רביץ בהקלטת השיר "עטור מצחך". בשנת 78 השתתפה במופע "ארץ טרופית יפה" לצד מתי כספי ויהודית רביץ. בשנת 84' הוציאה את אלבום הבכורה שלה, ובו שירים כמו "מותק" ו"חיה בתוך קופסא". התקליט לא זכה להצלחה מסחרית כשראה אור. 87 הוציאה את אלבומה השני "פירות אסורים", גם הוא לא זכה להצלחה גדולה.

רק בשנת 1989 כשהוציאה את "אנטרקטיקה", ובו "ארץ קטנה עם שפם", "הטבעת נפלה", "שיר לשירה" וכמובן שיר הנושא "אנטרטיקה", גילה אותה הרדיו. אלאל הפכה כוכבת, ויצאה לסיבוב הופעות גדול. לאחר מכן הוציאה את "שפת אמי", תקליט ובו שירים צרפתיים שתרגם אהוד מנור ו"זן נדיר", וזה הושמע ללא סוף ברדיו. אלאל הפכה לזמרת אהובה ולכותבת לחנים מבוקשת. גלי עטרי למשל ביצעה את "אין לי ארץ אחרת" ואת "חזקה מהרוח", להיטים שכתבה לה אלאל.

בשנת 2001 הוציאה אלאל את הדיסק "תנינענק". הוא נכשל מסחרית. גם "הכחול של השמיים" משנת 2004 ו"פשוט כל כך", דיסק מצוין שהוציאה בשנה שעברה, לא זכו להצלחה גדולה, וכמעט לא הושמעו. "בטח. זה מבאס", אומרת אלאל. "אבל שום דיסק שלי לא הייתה הצלחה ברגע שהוא יצא. לכולם לקח זמן, חוץ מ"אנטרקטיקה", שבשבוע הראשון כשהוא יצא הוא מכר עשרים אלף עותקים. לכל שאר התקליטים לקח זמן להצליח. אני אוהבת מאוד את 'תנינענק'. אני חושבת שזה אחד הדיסקים הטובים שלי, אפילו שהסאונד שלו קצת שונה. אני יכולה להבין את הרדיו שהוא לא התחבר לזה.

מוזיקה לאחרים את עדיין כותבת?
"כן, אם מבקשים ממני, אני כותבת, אבל זה לא יוצא הרבה. גם לא מסתדר לי לכתוב לכל אחד. פנו אליי שאכתוב שיר למרינה מקסימיליאן בלומין מ' כוכב נולד', אבל לא הצלחתי להתחבר לזה. אמרתי שאני לא רוצה. לא הסכמתי להיכנס למקום הזה. לא רציתי לחשוב שאני מראש כותבת שיר שהולך להיות הצלחה. אני מקבלת הרבה פניות לכתוב שירים. מאיה בוסקילה למשל רוצה שאני אכתוב לה שיר וגם אמיר. גלי עטרי פנתה אליי, ולנורית גלרון כתבתי שיר".

איזה מכל השירים שלך את הכי אוהבת?
"יש שיר אחד שלא עוזב אותי והוא 'כשזה עמוק'. אני מזמזמת אותו תמיד. זה שיר שחזק בתוך הגוף שלי. אני ממש מרגישה שהגוף שלי שר אותו. לא אני. הגוף שלי. אני אוהבת את כל השירים שלי. אין אחד שאני אוהבת יותר".
בדיסק האחרון שלך יש שיר שנקרא "ארץ קדושה", שהוא בעצם המשך ל"ארץ קטנה עם שפם" המחאתי. נוח לך עם שירי מחאה כאלה?
"זה באמת שיר המשך, וזה כואב ששום דבר לא השתנה פה. בתקליט 'פירות אסורים' שרתי את השיר'מלחמה', ואז כבר הבנתי שזה לא נכון לעשות את זה, אבל אני לא יכולה שלא לעשות. לא יכול להיות מצב שהיחס שלי למדינה לא יהיה בתקליט. בכל תקליט יש לי אזכור של המצב איך שאני רואה אותו".

הדיסק עזר להירפא

דברים טובים וטובים פחות קורים לאלאל במקביל. מצד אחד יש לה זוגיות מאושרת עם רותי אלאל, שאימצה את שם משפחתה, והן כבר חוגגות עשור משותף בימים אלו. הן גרות תחת קורת גג אחת בבית מוקף עצים וציפורים במושב גנות וחובקות שני ילדים, חתול וכלב שמיודדים ביניהם באופן מעורר התפעלות.

מצד אחר, בחודש מרס לפני כשנה, לאחר בדיקות שערכה, היא נתבשרה שהיא חולה בסרטן השד. "נותחתי, ועברתי הקרנות כמה חודשים, והתקליט האחרון בדיוק יצא באמצע", היא מספרת. "התקליט הזה עזר לי מאוד להירפא. המזל שלי שאין בו שירים מדכאים. התמלאתי כוח מהשירים של הדיסק הזה. הם עזרו לי לצחוק, וזה היה חשוב מאוד. האויב הראשון של הסרטן הוא דיכאון, והדיכאון הוא המזון שלו. למדתי פשוט להוציא את הדיכאון.

את מאושרת?
"כן, מאוד. אני שמחה מאוד. עד כמה שאפשר. אבל לא בהגזמה". 

חייל הצטלם בעירום - ונאסר

חייל מפיקוד העורף הצטלם בעירום מלא בבסיסו ליד דגל המדינה ומילות ההמנון הלאומי,
והעלה את התמונה לעמוד הפייסבוק. מפקדו נכנס לפרופיל, גילה את התמונה, והחליט
להעמידו לדין. העונש: שבועיים מחבוש.

הפייסבוק ממשיך לסבך את מיטב בנינו: חייל שהצטלם בעירום בבסיסו והעלה את התמונות לרשת החברתית נענש על ידי מפקדיו ונשפט ל-14 ימי מחבוש בפועל. האירוע התרחש בבסיס של פיקוד העורף, כאשר חייל המשרת בגדוד החילוץ וההצלה הצטלם כשהוא בעירום מלא ליד דגל המדינה וכשהוא עומד סמוך לבטונדות עליהן כתובות מילות ההמנון.

אחד ממפקדיו של החייל נכנס ל"פרופיל" של פקודו, ראה את התמונה והחליט להעמידו לדין. החייל סיפר כי עשה את הדברים כמעשה שובבות ובצחוק וללא כוונה לפגוע בסמלי המדינה. מפקדיו של החייל לא ראו כך את הדברים, הענישו את החייל בחומרה, והוא נשלח למחבוש בן שבועיים בכלא צבאי.

בדובר צה"ל אישרו את הדברים ואמרו בתגובה כי "לאור חומרת מעשיו של החייל אשר לא עולים בקנה אחד עם ערכי צה"ל, החייל נשפט על ידי מפקדיו למחבוש וכן ננזף".

בצה"ל מנסים להילחם בשנים האחרונות בתופעה שבמסגרתה מעלים חיילים תמונות שצולמו בבסיסים אל עמודי הפייסבוק. עיקר החשש הוא מהעלאת תמונות שיפגעו בביטחון השדה, ובחלק מבסיסי צה"ל ישנה הנחיה שלא להיכנס עם מצלמות או מכשירי פלאפון שכוללים מצלמות.

פמלה אנדרסון בכותל

אחרי שנחתה בארץ לרגל הופעת האורח שלה ב"רוקדים עם כוכבים", התפנתה פמלה אנדרסון לביקור בירושלים, שכלל ביקור בכותל המערבי

היום הראשון של פמלה אנדרסון בישראל, הגיע הערב (א') לסיומו בביקור בכותל המערבי, לשם הגיעה הכוכבת בהופעה הצנועה ביותר בחייה. אנדרסון זכתה להתעניינות רבה מצד הגברים שהיו באזור שלא ויתרו על האפשרות לתעד את המאורע.

אנדרסון, שנחתה סמוך לשעה 10 בבוקר, הספיקה מאז לערוך מסיבת עיתונאים  ולקפוץ לחדר החזרות של "רוקדים עם כוכבים". בערב לאחר שנחה בחדרה, הגיעה אנדרסון עם הפמליה שלה למסעדת "רפאל" שבמלון דן, שם אכלה ארוחת ערב - צמחונית כמובן.

מיד בתום הארוחה המשיכה הפמליה לירושלים, ולאחר כחצי שעה שבילו ברחבת הכותל המערבי חזרו בחזרה לתל אביב. מחר תסייר אנדרסון באזור המרכז ובשעות הערב תעלה לנוה אילן, כדי להשתתף בריאליטי הריקודים. לאחר התוכנית תיערך עבורה מסיבה בהשתתפות חברי הקאסט וההפקה בבר תל אביבי.

עדי אשכנזי בהריון

אחרי תקופה ארוכה של שמועות אישרו היום אנשיה של עדי אשכנזי בת ה-35 שהיא נמצאת בהריון מבן זוגה, איש העסקים איתן בן זקן.

אשכנזי נמצאת בזוגיות עם בן זקן רק כחצי שנה, אבל מקורבים להריונית ריכלו שהיא כבר נמצאת בחודש הרביעי ומצפה לבת.

גיא פינס ואשתו רותי שוב הורים

תגידו מזל טוב למגיש גיא פינס (43) ואשתו רותי רודנר שהפכו הלילה להורים בפעם השלישית בחייהם.

השניים הגיעו הלילה (ה') לביה"ח איכילוב בתל אביב ואחרי מספר שעות הגיחה אל אוויר העולם יורשת עצר שלישית לבית פינס.

הצאצאית הבריאה נולדה במשקל 3.200 ק"ג ומצטרפת לשני הילדים של הזוג, אנה בת ה- 8 ודוד בן ה- 3.

דנה אינטרנשיונל מחכה בחוץ

לפניכם עוד פרק בחייה הסוערים של הבינלאומית. והפעם: איך להגיע מבאר שבע לתל אביב כשאין מפתחות לרכב.

דנה אינטרשיונל, האשה והנוצות, הגיעה בסופ”ש למועדון הפורום בבאר שבע, וכרגיל, כמו בכל פעם שהיא מגיעה להופיע, אנשים הטריחו את עצמם לדפוק לה על השמשות של האוטו, כאילו שבלי זה היא לא תצא ממנו. דנה כבר רגילה לזה, אבל כנראה שאת הנהג שלה זה קצת הלחיץ, מה שגרם לו לשכוח את המפתחות בתוך הרכב. בסוף ההופעה מצאו את עצמם השניים עושים סבבי טלפונים לפורצים, עד שהצליחו למצוא אחד שהגיע ב-2 בלילה, והוא הגדיל לעשות והציע לדנה הנחת סלב: 200 שקלים במקום 350. דנה  שילמה לו 350 במלואם וגם הוסיפה 200 שקלים טיפ.

עוז זהבי בפסטיגל

עוז זהבי מתרגם את הפופולריות של "האי" להשתתפות בפסטיגל, ומצטרף לקולגה לסדרה, ליאת בלו, שכבר בפנים.

עוז זהבי, מכוכבי הסדרה "האי", הוא הרכש הטרי. בכך מצטרף זהבי לשותפתו לסדרה ליאת בלו שגם תשתתף באותו המופע. מקורב להפקה סיפר כי זהבי דורג במקומות הגבוהים במשאל האמנים הפופולריים שנערך בקרב קהל היעד.

בימים אלה תוכלו למצוא את זהבי בשנה השנייה של לימודי משחק בסטודיו של יורם לוינשטיין ובצילומי העונה השניה של "האי" .

"הידיעה שאני בפסטיגל זה משהו שהוא יותר ממשמח מבחינתי. כשהייתי ילד וחלמתי על משחק, הפסטיגל נראה לי בלתי מושג ופתאום הודיעו לי שאני בפנים. שמחתי לשמוע, ועכשיו אני כותב שיר שאני רוצה להציע להם".

דן תורן במופע חדש

דן תורן: "במקום לספר לפסיכולוג, אני מספר לקהל"

דן תורן, 49, נראה היום שלם עם עצמו יותר מאי פעם. במופע חדש הוא מחבר בין שני העולמות העיקריים שבהם הוא פועל - מוזיקה ומשחק. בראיון הוא מסביר מדוע הוא מעדיף קהל מבוגר "של תיאטרון", מה עשו לו המגורים ,המשותפים עם חמי רודנר וירמי קפלן ואיזו השפעה יש לעטיפות של דיסקים על חייו.

גיל 50 נראה הרבה פחות מפחיד מקרוב מאשר מרחוק. אבל צריך לשמור על המכונה. אני אוכל טוב,עושה הליכות, שומר על הבריאות ועושה מה שמצפים ממני. יש לי יותר אנרגיה, יותר כיף. כיף להתבגר".

קשה להאמין, אבל דן תורן, נשוי ואב לשניים, כבר בן 49. רגע לפני שהוא מעגל גיל, הוא מעלה את "דן תורן שר ומשחק על חייו", מופע חדש ושונה מכל מה שעשה עד כה. אני מכיר את דן כבר 23 שנה, יצא לנו אפילו לריב, ומעולם הוא לא נשמע כל-כך נינוח, נעים, ובעיקר שלם עם עצמו ועם דרכו. אז אולי, באמת, כיף להתבגר, ולהמציא את עצמך, שוב, מחדש.

"זו תוכנית יחיד. הצגה. כמו יוסי בנאי ומואיז הקטן, יהונתן גפן 'זה הכול בינתיים', לני ברוס. כנער מאד אהבתי תוכניות כאלה, כשהסיפור הוא לא על השיר. תמיד הייתי מספר סיפורים כאלה בהופעות, עד שאמרו לי, דודי לוי וחברים אחרים, 'למה שלא תעשה תוכנית שבה יהיה חיבור בין השחקן לזמר?'. בשלב הכתיבה התייעצתי עם יוסף אל דרור ויהלי סובול, ובאיסוף החומרים פניתי לאבא שלי, אילן תורן, שהוא במאי של הצגות יחיד. שמחתי לעשות את זה עם אבא.

לשחרר, להגדיל, להתפרע

"עשיתי כמה מופעים בחינם, בתיאטרון של אמיר אוריין, ב'חללית' בירקון 70, ומחוץ לעיר. שמחתי לגלות שזה עובד. אלון אבוטבול ראה והציע רעיונות מאד טובים - לשחרר את זה, להגדיל, להתפרע, לקום מהכיסא. פחות לחשוב על אמינות. משהו יותר אסרטיבי. בתיאטרון הסטודיו, תיאטרון ניסיוני בחיפה, לא קהל טבעי של המוזיקה שלי, אנשים התמוגגו. קהל מבוגר, שהולך להצגות, בני 60 ומעלה, שלא מכירים את השירים, קיבלו את זה נהדר. וזה מה שאני רוצה, קהל של תיאטרון. ממש מתחשק לי קהל של תיאטרון".

מאיר גולדברג מלמד לכתוב פזמונים

פעם, כדי לשכנע אותי להצטרף לקריאטיב בגיתם, שלח חיים שקדי (המנהל הקריאטיבי) את מאיר גולדברג לדבר איתי. השיחה עשתה את העבודה, והניבה שנה וחצי של יסורים במשרד שהיה מהגדולים בארץ.

אני הלכתי. מאיר נשאר. היום גם הוא כבר לא שם. אחרי 19 שנה עזב כדי לעשות לנפשו. ובין השאר כדי שהארץ הקטנה לא תשאר בלי שפם הוא מלמד כתיבת שירים.

"את סדנת הכתיבה שלנו פתחנו לפני 4 שנים. דן תורן ואני, במהלכה היו בה רבים וטובים, כלומר למעלה מ-100 אנשים שלמדו לכתוב מה שנקרא – פזמונים." הוא מספר בעוד שנינו מתנדנדים על הנדנדה בבית הקפה שמתנהל היום בקומה בה ישבה מחלקת התקציבאות של אריאלי, משרד הפרסום שבו בילינו שנינו ימים ולילות, אי אז בשנות התשעים העליזות.

מאיר הוא האנתיטזה הכי מוקצנת לסטריאוטיפ הפרסומאי כמו שאנחנו רואים בעיני רוחנו (גם אני). זו אולי הסיבה למה התאהבתי בו כל כך (ואני לא היחידה), אבל זה מעורר שוב את השאלה איך שרד בענף הזה כל כך הרבה שנים. 

תשע עשרה שנים, מאיר?

"תשע עשרה שנים במקום אחד. בגיתם מערכות תדמית, שהפך להיות גיתם BBDO. קריאטיב במשרד פרסום, זה מקצוע שהתחלופה בו כל כך גדולה שזה בעצם מה שנתן לי את מירב העניין – המעבר המטורף הזה של האנשים. אני אמנם הייתי באותו מקום, אבל סביבי העולם השתנה."

היום כל קופירייטר כותב ספר, אנחנו היינו אבודים בתל אביב. עשינו קמפיינים וקראנו ספרים. מאיר גולדברג כתב שירים. קורין אלאל שרה אותם. ככה זה. אימפריות נופלות.

דן תורן - סינגל חדש

 

    

דן תורן – פניה במראה (3:43)

מילים ולחן: דן תורן

שנתיים אחרי האי.פי הכפול "מסיג גבול / מבריח מכס" (פה גדול), חוזר תורן עם סנונית ראשונה מאלבום שביעי שבדרך. בעוד שההוצאה הקודמת שלו הייתה אסופה של הקלטות ללא קו מקשר, "פניה במראה" נשמע כמו הצהרת כוונות חגיגית שזו כותרתה: התקדמתי.

תורן הזמין את להקת "שליחי הבלוז", איתם הוא מופיע בשנתיים האחרונות. בנוסף הוא קרא לחברו הטוב מהזבובים, פיטר רוט, שהפיק מוסיקלית. רוט העמיד אותו מאחורי מיקרופון, לקח לו את הגיטרה האקוסטית, את המפוחית, את פוזת ה"אני נווד דרכים, עזוב אותי באמא שלך", ואמר לו לשיר. התוצאה מעולה. נקודה.

במידה ותורן יפנים לכל אורך האלבום שהוא אכן זמר, ולא פחות מזה, אנחנו עתידים לקבל את אחד האלבומים היותר שלמים שלו שיצאו עד כה. המדור בכוננות.
 

הנסיכה הקטנה לבית פיט

תמונה ראשונה של שיילו נובל ג'ולי פיט

אקי אבני וסנדי בר חוגגים בחוף

 

אקי אבני וסנדי בר הציגו חזית משפחתית לתפארת כשחגגו אתמול יומולדת שש לבנם ליאם על חוף האוקיאנוס של הרצליה. למסיבה שכללה פינת ליטוף לזוחלים, הצטרפה גם סיגל שחמון פלוס הצאצא שלה אבל זה לא מה ששינה את העובדה שלא קיבלנו שקית הפתעה

נא לא לצלם.

חיים ברליאה - רואה חשבון ומשורר

"אשכב לי על שפת מי הזוך וטוהר שיכור מפריחה, מסונוור מהזוהר סגורים עפעפיי וכמביט מתוך צוהר אראה בעיני חיזיון" שורות אלה לא נכתבו על ידי משורר צרפתי מימי הביניים וגם לא על ידי רוקר מקומי. גם לא כתב אותן זמר רגיש מפס הייצור של כוכב נולד או משורר זועף מדור המייסדים. בניגוד לכל הקלישאות המובנות בנו כאשר אנחנו חושבים על משוררים, חיים ברליאה שכתב את השורות הנ"ל הוא בכלל רואה חשבון. ופזמונאי. ברליאה, בן 53 נשוי+2 מלפיד, מבין למה השילוב הזה נראה מוזר במחשבה ראשונה. מצד שני יש לו תשובות מוכנות על נקודות החיבור או אי החיבור בין שני המקצועות שלו, אבל לזה נחזור בהמשך. אחרי כמעט ארבעים שנות כתיבה, ברליאה נזקק לשירותי האינטרנט והאתר "במה חדשה" כדי להגיע לקהל נרחב. עכשיו הוא גם חובק ספר שירים ראשון בגאווה לא מוסתרת. "רומנטיקה ושושנים" שמו, וגם אם לוקח לו זמן להודות בזה, הספר הזה הוא הגשמת חלום. כותב בהתקפות המשורר והפזמונאי מלפיד נולד בארגנטינה ועלה לארץ עם משפחתו בגיל 3. המשפחה בילתה שנה בקיבוץ ולאחר מכן התיישבה בהרצליה, שם חי עד לפני 12 שנים כשעבר ללפיד. כבר משנות התיכון החל חיים לכתוב. "הייתי כותב מילים חדשות לשירים מוכרים לטקסים ואירועים משפחתיים. פרסמתי בעלון בית הספר וכתבתי להצגות. לאט לאט זה התפתח לכתיבת שירים משלי". ברליאה על הקלידים. אולי שלמה ארצי ירצה שיר (צילום: חורחה נובומינסקי) אחרי שירות בגולני ותוך כדי בניית חיים ומשפחה ורכישת מקצוע כרואה חשבון, חיים מנסה לקדם את עניין הפזמונאות להגיע לקהל הרחב. "הייתי כותב בהתקפות, תקופות ארוכות לא כתבתי כלום ואז זה היה חוזר". איך ניסית לפרסם את עצמך בשנים האלה? במהלך השנים ניסיתי כמה וכמה פעמים להגיע למלחינים וזמרים מוכרים ולעניין אותם בשירים ובפזמונים שלי. הרוב בכלל לא התייחסו, במקרה הטוב ענו ש"זה טוב, אבל לא בשבילי". לפני עשרים שנה בערך, בסוף שנות השמונים, התחילו לבוא לי לחנים שוב והשמעתי כמה דברים שיצרתי בעבודה. במקרה היה שם בחור עם ידע מוזיקלי וקצת קשרים והוא התלהב ואמר בוא נעשה עם זה משהו. הוא לקח אותי לאולפן הקלטות ועשינו עיבוד וקצת שינינו את המילים. משם המשכנו למעבד יותר מקצועי. במקרה הכרתי באותה תקופה את המפיק אמנון ברנזון שהקים את "הכול עובר חביבי". ברנזון שידך את שירי לזמרים דודו זכאי ואפי בן ישראל שהיו אז מאוד מוכרים". נשמע שהיית בדרך להצלחה."זה גם מה שאני חשבתי אז. חשבתי שהם יתקבלו לקדם אירוויזיון וזה לא קרה. הוצאנו גם את השיר של אפי בן ישראל על סינגל, ואני ואמנון עברנו בין תחנות הרדיו עם ערימת תקליטים וחילקנו אבל העסק לא התרומם". איך הרגשת באותה תקופה כשפתאום גילו התעניינות ביצירות שלך?"האמת שכל השנים הציק לי שלא ידעתי אם אני יכול לסמוך על הפידבקים שקיבלתי מהקרובים אלי, מהמשפחה, החברים ואנשים בבית הספר או בעבודה. תמיד היה לי את הספק שהם סתם אומרים ואז פתאום הגיע ברנזון. אמרתי לעצמי – הוא איש מקצוע, אם הוא מתעסק אתי אז לא יכול להיות שהחומרים שלי לא טובים". ניסו להבאיש את שמי אחרי הניסיון שלא צלח ברליאה שב אל עבודתו כרואה חשבון בחברת ליסינג בתל אביב ודחק למגירה את השאיפות האמנותיות. לפני עשר שנים שבה המוזה או הצורך להתבטא וחיים חזר אל היצירה. הוא שב לכתוב ולהלחין ואפילו מוציא סינגל בשם "אלה" בשנת 2005. הסינגל אומנם לא צלח את מלכודת הפליילסיט וחיים לא הפך לפזמונאי מוכר, אבל הישועה באה דווקא מהאינטרנט. "לפני שלוש-ארבע שנים הגעתי איכשהו אל האתר "במה חדשה" שבו יוצרים מתחילים יכולים להעלות לרשת את פרי עטם. התחלתי להעלות לאתר שירים שכתבתי והתגובות היו מאוד טובות. עד היום קראו את השירים שלי יותר מ-70 אלף גולשים באתר". חוץ מתגובות אוהדות נתקל חיים באתר גם במיני סערה שעורר מייל עלום שם שטען כי הוא מנסה להשפיע על האופן בו מדרגים הגולשים את היוצרים באתר. מסתבר שאלמנט חשוב ב"במה חדשה" הוא הדירוג שמקבלים היוצרים על ידי חבריהם לגלישה, דבר המשפיע על קידומם באתר ורמת החשיפה שהם מקבלים. אולי לקורא מבחוץ זה נשמע קצת מופרך, אבל אל תשכחו שאמנים כמו יוני בלוך התגלו והתפרסמו דרך האתר. "זאת הייתה פרשייה מגוחכת שלא היה מאחוריה כלום. הכול נבע מצרות עין וקינאה. אני הצלחתי ואחרים שגם רצו להצליח, ניסו להבאיש את שמי. האמת שזה גרם לי לעוגמת נפש לא קטנה אבל גיליתי שם גם גולשים שנלחצו להגנתי". מה שנאמר, חובבנים חובבנים אבל עם אגו של מקצוענים. כשמאיה רוטמן התקשרה מה נותן לך השראה?" זה תהליך מסתורי. הרעיונות באים בחלום, בהליכה, נסיעה באוטו או בעבודה. זה מתחיל משורה שעולה לי פתאום ומשם מתחיל להתגלגל. מצד אחד אני מאוד מודע למה שקורה לי כשכותב, וגם יש לי כבר טכניקה ואני יודע לכוון את עצמי. מצד שני, יש חלקים לגמרי לא מפוענחים ולא מוסברים לעניין. אני יכול לנסות לכתוב ולא ייצא לי כלום, וגם יכול לסיים שיר מעולה תוך חמש דקות". בטח שאלו אותך לא מעט על הניגוד לכאורה בין ראיית החשבון האפרורית לכתיבת שירים המתקשרת עם תשוקה ויצירתיות. כן, שואלים את זה הרבה ויש לי כבר תשובות מוכנות. יש קשר ואין קשר. למרות שכשמדברים על מוזיקה חושבים על רגעי השראה, יש כאן גם אלמנט של דיוק. מי שלא יודע לספור תיבות וקצב לא יוכל ליצור מוזיקה. מבחינתי זה מאוד מתחבר למספרים, כמו שצריך לשמור על דיוק כשמתעסקים עם מספרים, כך גם עם הכתיבה והמוזיקה. לדייק בכל מילה כדי לבטא בצורה המדויקת את הרעיון המקורי, שלא יאבד היופי במשפט". ברליאה בחדר העבודה/יצירה. רואה חשבון ומשורר (צילום: חורחה נובומינסקי) כאמור, שיריו של ברליאה הפכו ללהיט באתר והוא החל לקבל פניות ממלחינים ומוזיקאים שהתלהבו משיריו. בין עשרים לשלושים משיריו כבר הולחנו ועוד היד נטויה. את החותמת הרשמית לאיכות היצירה שלו, קיבל רואה החשבון בצורת שיחת טלפון מפתיעה. "יום אחד מתקשרת אלי מאיה רוטמן שהייתה בכוכב נולד. היא סיפרה שמאוד אהבה את השירים שלי ושהיא כרגע אוספת חומרים לאלבום ותשמח להשתמש באחד משירי. מאוד שמחתי וסגרנו שהיא תגיע אלי מתישהו עם המנהל שלה. אני עוד מחכה. מאוחר יותר התקשר אלי אחד המנהלים בחברת התקליטים "הליקון" וביקש שאכתוב מילים ללחן עבור שירי מיימון. לא כל כך התחברתי למנגינה אבל כתבתי את המילים והגשתי לו והוא מאוד התרשם. בסוף מיימון לא אהבה את השיר והוא לא נכנס לאלבומה. זה לא נעים לקבל לא וכשמתעסקים עם אומנים יש את העניין של האגו, אבל זה לא כל כך משנה. ההכרה זה מה שחשוב ליוצר". אל תיגע לי במילים לפני שנתיים ברליאה נתקל במודעה של הוצאת הספרים "אופיר", שהזמינה כותבים מתחילים לאגד את יצירותיהם בכריכה רכה. בדרך כלל הספרים האלה מופצים על ידי היוצרים בעיקר למשפחותיהם ומעגל הקרוב ולא לקהל הרחב. העורך שקרא את כתביו של חיים חשב אחרת. "בהוצאה התלהבו מהחומרים והחליטו שיש כאן פוטנציאל", מספר חיים כשאנחנו יושבים בחדר העבודה שלו שהוא הכלאה בין פינת עבודה של רואה חשבון עמוסה בקלסרים מתויקים היטב, וזירת העבודה של יוצר ואמן מלאה בדיסקים. "האמת שזה היה תהליך מאוד לא פשוט עבורי. כששמעתי שיש עורך שיגע לי בחומרים ישר נלחצתי. מה יהיה אם ירצה לגעת בחומרים, לשנות או לקצץ. זה היה מאבק ולקח שנה וחצי עד שהספר יצא". במהלך השנים הייתה פנטזיה להפוך ליוצר מוכר ולהתפרנס מזה? "אף פעם לא עשיתי את זה בשביל כסף או בניתי על כך שאוכל להתפרנס מזה. מה שכן רציתי זאת הכרה. עכשיו, עם ההצלחה באתר והוצאת הספר, אני מגלה שכיש פחות ציפיות דברים הולכים חלק יותר. אני כבר לא מתאכזב ואם קורים דברים טובים זאת הפתעה נעימה. מבחינתי הוצאת הספר זה פלא, קצת קשה להאמין שזה באמת קורה. זאת שמחה גדולה". ובכל זאת, יש לך חלום שאומן מפורסם ישיר שירים שלך? "למרות גילי המופלג והעובדה שאני לא מהמפנטזים, אני כן מקווה שהספר יתגלגל לידיים הנכונות. אני משתדל לא לפנטז, אבל יכול להיות נחמד אם חווה אלברשטיין, אריק איינשטין או שלמה ארצי ירצו את שירי". אתה מכוון גבוה."אתה שאלת והתעקשת", הוא צוחק.

חייל על המסלול

 קצרצרים על טל אלון:

 התחיל את דרכו - כפרזנטור של רנואר

לא רק דוגמן - גם חייל וסטודנט למשחק

העתיד צופן - הוליווד מחכה לו?

איזה קמפיינים עשית עד היום?

"עשיתי קמפיין בגדי ים והלבשה תחתונה לקסטרו וללי קופר. השתתפתי בתצוגות של פוקס וסליו, ובתחרות של הבושם פאקו רבן בארץ. עכשיו סיימתי לצלם את קמפיין העונה השלישית לרנואר, ואוטוטו מתחילים כבר את העונה הרביעית. אין כמו להיות פרזנטור של חברה גדולה כמו רנואר".

מה עם קריירה בינלאומית?

"עוד לא הסתובבתי בעולם כי אני עדיין חייל, אז אני די מוגבל. אני מתכנן לטוס עם השחרור לארצות הברית. יש הצעות עבודה מחו"ל, אבל זה יחכה לתקופה שאחרי הצבא".

איך הדוגמנות משתלבת עם השירות הצבאי?

"אני משרת במסגרת שבה אני נמצא בבסיס חמישה ימים ואחר כך יש לי תשעה ימים פנויים, ואז אני עובד ולומד. בינתיים זה מסתדר יפה. הצבא לא מפריע לי. לא הייתי מוותר עליו וגם ההורים שלי לא היו נותנים לי לוותר על השירות.

זה הצבא של המדינה שלנו וחשוב מאוד לתרום כמה שאפשר. כמו שהמדינה נותנת לך,

גם אתה צריך לתת. אלו שלוש שנים מאוד חשובות, גם אם התפקיד שלך לא הכי חשוב".

 "לפני שאני מצטלם לקטלוג אני משקיע המון במכון"

אי אפשר להתעלם מהקוביות המעוצבות שלך. איך אתה שומר על הריבועים בבטן?

"אני אוכל הכל ולא עושה דיאטות. את האימונים אני מחלק לפי תקופות. לפני שאני מצטלם לקטלוג אני משקיע המון במכון. אני משתדל להתאמן ארבע פעמים בשבוע במשך שעה וחצי כל פעם. באופן כללי מבנה הגוף שלי רזה וכנראה שגם הגנים טובים. כל אחד והגוף שלו".

יש לך קווים אדומים, צילומים שלא תסכים לעשות?

"בארץ אני לא אצטלם בעירום, אבל בחו"ל יכול להיות שזה יקרה. לדעתי אין בזה משהו רע. תלוי בסכום ובמותג".

מי היא אשת החלומות שלך?

"אין מישהי ספציפית. אני חושב שלאהבה אין גבולות. כשזה מגיע זה מגיע. אני מחפש בחורה אמיתית, עם רגליים על הקרקע שיודעת מה היא רוצה. חשוב לי גם שתהיה אינטליגנטית ויפה, וכמובן שחשוב מאוד שתהיה בינינו משיכה".

משחק זה משהו שמעניין אותך?

"התחלתי ללמוד משחק לפני כחצי שנה אצל אורית שר. היא כוכבת והרבה שחקנים מוכרים וטובים לומדים אצלה. כשיש מורה טוב אז יוצא גם שחקן טוב. השלב הבא מבחינתי זה משחק בטלוויזיה".

מה השאיפות שלך?

"בתחום הדוגמנות, אני שואף לעבוד בחברות הכי גדולות. בתחום המשחק, החלום הוא להגיע להוליווד, אבל אני יודע שצריך להתחיל בקטן ולא לקפוץ גבוה מדי. גם לימודים אקדמאיים זה משהו שמאוד מעניין אותי, אני רוצה ללמוד מנהל עסקים ואולי לפתוח מסעדה בעתיד. אני רק בן 21 אז נראה איזה דלתות עוד ייפתחו בפניי בעתיד".

מה החלום שלך?

"להיות מאושר ולהצליח, ושלא יהיה חסר לי או לילדים שלי כלום".

נינט טייב - סינגל: מדברים

נינט מול עצמה במראה, מול העולם הרע שמנגד. מה הקשר? האם העולם הצבוע והמזויף

הוא שגורם לה לרצות להשתנות או שמשתק אותה?

"רוצה לרגע להיות מישהו אחר/ בלי לנסות להבין את העולם". מצד שני היא מבינה מה קורה

ויש אפילו ביקורת על העולם: אנשים לא באמת יודעים/מהי משמעות מילה/הם מבקשים/להשמע

חדי לשון/יודעי דבר/שמבינים/ומדברים ומדברים ומדברים ומדברים/כדי למלא את החלל לברוח

מעצמם/לברוח מאמת" בואו נפתור את זה ככה: את אופיים של האנשים בעולם הזה לא ניתן לשנות.

האם היא תוכל להשתנות? והנה, גם כאן, הכל יישאר כמו שהיה: "אבל במקום לדבר/אני

בורחת/מעצמי/בורחת מאמת/לפעמים מכמה/אני מעדיפה לשתוק/אני מעדיפה לשתוק".

מדוע תעדיף לשתוק? לברוח מעצמה? בשיר אין תשובה.

נינט כבר יוצאת מאיזושהי עמדה של אני מול העולם. היא הסובלת המשותקת מול אנשים

שמדברים ומדברים כדי לברוח מעצמם, מהאמת.  היא פה והם שם. הריחוק עצום. הניגודים ברורים. אבל השקוף, הפשטני מבצבץ.

נדמה לי שבפועל נינט כן מגשימה את השינוי – ולפי השירים היא מנסה לא לברוח מעצמה,

אבל מוטב היה שלא תהפוך את תהפוכות חייה האומנותיים למלודרמה, בטח לא טרגדיה,

וכאן יש תחושה מסויימת של – תראו אותי, קורבן מול עולם מחורבן.

השיר מונולוג מלנכולי בלחן נוגה יפה, טון (לעיתים סרקסטי) ועיבוד שמעצימים את תחושת הצער

שבהעדפת השתיקה. לחן שמאפשר לנינט לבטא תחושות.  והתחושות - אמיתיות.

איך אני שוב נופלת לשם

מסתכלת במראה

אותו פרצוף ולפעמים

רוצה להיות לרגע מישהו אחר

בלי לנסות ולהבין את העולם

להיות טיפשה

ורק להיות

אבל במקום לדבר

אני בורחת מעצמי

בורחת מאמת

לפעמים מכמה

אני מעדיפה לשתוק

אני מעדיפה לשתוק

אנשים לא באמת יודעים

מהי משמעות מילה

הם מבקשים להשמע חדי לשון

יודעי דבר

שמבינים

ומדברים ומדברים ומדברים ומדברים

כדי למלא את החלל לברוח מעצמם

לברוח מאמת

לפעמים מכמה

אבל אני מעדיפה לשתוק

אני מעדיפה לשתוק

אני מעדיפה לשתוק

אני מעדיפה לשתוק

אני מעדיפה לשתוק

אני מעדיפה לשתוק

עוז זהבי מתגנב

 

"התגנבות יחידים" הוא לכאורה עוד סרט ישראלי שמתעסק בצבא ובמצוקת החיילים הישראלים, אבל בעצם יש בגרעין הסיפורי מתח אחר לחלוטין. סרטו החדש של דובר קוסאשווילי ("חתונה מאוחרת", "מתנה משמים") מפגיש אותנו עם מה שאמור היה להיות פאר המפעל הציוני, בטח שבשנות החמישים: צה"ל ככור ההיתוך האולטימטיבי, שמעניק הזדמנות שווה לכל אדם ומכסה את כל חייליו במדים זהים האמורים לטשטש גם את צבע העור, המבטא והעבר הפרטי.

העיבוד הקולנועי לספרו הקאנוני של יהושע קנז עוסק בקבוצת טירונים בבה"ד 4 של העשור הראשון לקום המדינה. אלא שבסרט, כמו גם בספר, מתברר שכור ההיתוך אינו מוסק בפחמים הנכונים, וטירונות הכושר המוגבל שעוברים הטירונים מתגלה כקרקע רותחת של התנגשויות אלימות יותר ואלימות פחות.

עוז זהבי מגלם קיבוצניק שחולם להגיע ליחדה קרבית.

 

אשטון קוצ'ר טבל במקווה בגוש עציון

הכוכב ההוליוודי התארח בגוש עציון וקיבל סקירה מקיפה בנוגע להיסטוריה היהודית במקום. במהלך הביקור, טבל השחקן 151 פעמים במעיין עין ליבנה, כמניין המילה "מקוה" בגימטריה

 השחקן אשטון קוצ'ר ביקר  בגוש עציון. קוצ'ר סייר במקום בלוויית מוקי אופניימר, תושב ההתנחלות אפרת.

בחוות משואות יצחק קיבל קוצ'ר סקירה מקיפה מפי רפי אבן דנאן, מנהל הפרויקט, על תולדות ההתיישבות בגוש עציון, על ההיסטוריה היהודית במקום ועל הנוכחות היהודית המתחדשת בה כיום. אבן דנאן סיפר לשחקן על הקמת ההתיישבות היהודית החדשה לאחר מלחמת ששת הימים. לדברי אבן דנאן "גוש עציון הינו חבל ארץ בעל משמעות היסטורית ורוחנית עמוקה".

לדברי מארחיו, קוצ'ר התפעל מהיופי של גוש עציון והתרגש מהאווירה הרוחנית המיוחדת במקום. לאחר שסייר באזור, ירדו אשטון ומלוויו למעיין עין ליבנה, שם טבל השחקן במקווה מים 151 פעמים כמניין המילה "מקוה" בגימטריה. לאחר מכן, המשיך השחקן לביקור בהתנחלות אפרת בגוש עציון.

מרחב מוהר מצטלם

מרחב מוהר ברחבת הריקודים

 

 

איזו הברקה. ניקח את אלוף ישראל באגרוף, גבר שבגברים, ונהפוך אותו תוך פרק זמן קצר לרקדן עדין ורגיש. נו באמת. קצת ריספקט לצופה. מה שלא עבד עם שמעון אמסלם סביר להניח שלא יעבוד עם מוהר בעונה הנוכחית.

*מה יש לו להרוויח: קמפיין הלבשה תחתונה של דלתא.

*מה יש לו להפסיד: את התחתונים, אחרי שהחבר'ה במכון האגרוף יעשו לו ווג'י.